קצבת פנסיה חודשית משמשת אותנו מגיל הפרישה והלאה ומאפשרת לנו יציבות כלכלית מסוימת גם לאחר היציאה לפנסיה. אמנם, כיום מדובר בדבר מובן מאליו, אולם בשנים קודמות, לפני שהתווסף צו ההרחבה לחוק פנסיה חובה 2008, חיסכון פנסיוני התאפשר רק בקרב סקטורים וחברות מסוימות. מה שהותיר עובדים רבים ללא קצבת פנסיה חודשית לאחר פרישתם מהעבודה. כך שרבים מהם נזקקו לתמיכה נוספת על ידי המדינה.

כיום לעומת זאת, על פי חוק פנסיה חובה, עובדות מגיל 20 ומעלה ועובדים מגיל 21 ואילך ועד גיל הפרישה, זכאים לביטוח פנסיוני על ידי מקום העבודה ללא יוצא מן הכלל, כאשר חלק מכספי הפנסיה מופרשים על ידי המעביד ואילו השאר מופרשים על ידי העובד עצמו ומנוקים משכרו החודשי. זאת בנוסף לסכום מסוים המופרש על ידי המעביד לצורך פיצויי פיטורין. לצד זאת, החל משנת 2017, חלה גם פנסיה חובה לעצמאים, אולם קיימים הבדלים רבים בין אופן הפרשת הכספים עבור עצמאים לבין עובדים שכירים.

 

אז ממתי עובדים שכירים זכאים להפרשות לפנסיה ואיך זה עובד? מהו גובה ההפרשות לפנסיה על פי חוק? מהי המשמעות של חוק פנסיה לעצמאים? ולאילו הטבות זכאים עצמאיים המפרישים לפנסיה? כל ההסברים במאמר הבא.

 

חוק פנסיה חובה ממתי? ומה גובה ההפרשות לפנסיה על פי חוק?

 

כאמור, משנת 2008, כלל מקומות העבודה בישראל מחויבים לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני באמצעות הפרשות חודשיות של המעסיק והעובד עבור הפנסיה.

 

שיעור ההפרשות לפנסיה עלה לאורך השנים, כך שנכון להיום, החל מינואר 2017, על המעסיק להפריש 6.5% עבור הפנסיה של העובד בכל חודש בתוספת 6.0% המיועדים עבור רכיב פיצויי פיטורין.

 

העובד לעומת זאת, מחויב להפריש 6.5% בכל חודש, כאשר הסכום מנוכה משכרו החודשי. כך שסך הכל, שיעור ההפרשות המלא עבור קרן הפנסיה בתוספת רכיב פיצויים, עומד על 18.5% בכל חודש.

 

החישוב של הפרשות החובה לפנסיה מתבצע על פי שכר הבסיס של העובד בברוטו, ללא שעות נוספות, בונוסים, או תוספות אחרות, או בהתאם לשכר הממוצע במשק. כאשר השכר הקובע הוא הנמוך מבין השניים.

 

לצד זאת, צו ההרחבה לחוק פנסיה חובה 2008, אינו תקף עבור עובדים אשר חל עליהם הסדר פנסיוני מיטיב, המתאפיין בתנאים אחרים וטובים יותר. כך שבמקומות עבודה בהם חל הסדר מיטיב, גובה ההפרשות נקבע על פי אותו הסדר ספציפי ולא על פי שיעור ההפרשות המצוין בצו ההרחבה לחוק פנסיה חובה. בהנחה שאכן מדובר בתנאים טובים יותר וששיעור ההפקדות החודשיות בהסדר המיטיב אינו נמוך מהשיעור המצוין בצו ההרחבה. 

 

חוק פנסיה חובה

 

חוק פנסיה חובה לשכירים – ממתי יש להפריש עבור העובד כספים לפנסיה?

 

כאמור, עובדות מגיל 20 ומעלה ועובדים מעל גיל 21, זכאים לביטוח פנסיוני מצד מקום עבודתם עד גיל הפרישה, בכפוף לחוק פנסיה חובה. אולם, קיים שוני במועד תחילת ההפרשות לפנסיה בין עובדים אשר הופרשו להם כספי פנסיה טרם קבלתם למקום העבודה החדש, לבין עובדים שלא היו מבוטחים קודם לכן בביטוח פנסיוני.

 

עובדים אשר היו מבוטחים בביטוח פנסיוני במסגרת מקומות עבודה קודמים, זכאים להפרשות עבור הפנסיה עם תחילת עבודתם, כאשר העברת ההפרשות מתבצעת לרוב שלושה חודשים לאחר תחילת העבודה באופן רטרואקטיבי. לעומת זאת, עובדים ללא ביטוח פנסיוני קודם, זכאים להפרשות לפנסיה רק לאחר שישה חודשים מרגע תחילת עבודתם.

 

עם זאת, יש להבחין בין מבוטחים פעילים לעובדים שהיו מבוטחים בעבר, אך התשלומים עבור קרן הפנסיה שלהם הופסקו לאורך תקופה של חמישה חודשים ומעלה מרגע עזיבתם את מקום העבודה הקודם. שכן, אלו האחרונים נחשבים למבוטחים לא פעילים על פי חוק, כך שניתן להפריש עבורם כספים לפנסיה רק לאחר 6 חודשי עבודה במקום עבודתם החדש.

 

כמו כן, כאשר מדובר בעובדים צעירים מתחת לגיל 20 אצל נשים ו-21 עבור גברים, יש להמתין תקופה של שישה חודשים טרם תחילת ההפרשות לפנסיה. אם כי, במקרים מסוימים, כאשר המעסיק פועל על פי הסכם קיבוצי או חוזה אישי, ניתן להקדים את מועד העברת ההפרשות במסגרת הביטוח הפנסיוני. 

 

מהו מועד העברת כספי הפנסיה על פי חוק?

 

יש להקפיד כי כספי הפנסיה מועברים לגוף  הפנסיוני בזמן המצוין על פי חוק. כלומר-  לא יותר מ- 7 ימי עסקים מרגע תשלום השכר החודשי, או לא יאוחר מ-15 ימים מרגע סיום החודש שיש להפריש עבורו את  כספי הפנסיה. שכן, עיכוב בהעברת כספי הפנסיה עלול להוביל לתביעה מצד המבוטח ,כמו גם לתשלומי ריבית מצד המעסיק ותשלומי פיצויים בגין הלנת שכר. 

 

חוק פנסיה חובה – ומה לגבי עובדים שפוטרו או התפטרו?

 

עובדים רבים אשר התפטרו או פוטרו ממקום עבודתם, תוהים מתי נפסקות עבורם ההפרשות עבור הביטוח הפנסיוני מטעם מקום העבודה. במידה שהעובד ממשיך לעבוד גם בתקופת ההודעה המוקדמת לאחר ההודעה על עזיבתו או פיטוריו, על המעסיק להמשיך ולהפריש עבורו כספים עבור הביטוח הפנסיוני עד ליומו האחרון בעבודה.

 

אך במקרים בהם המעסיק מחליט להפסיק את עבודתו של העובד באופן מידי ולשלם לו עבור תקופת ההודעה המוקדמת ( מה שמכונה – חלף הודעה מוקדמת), יחסי העבודה בין השניים מסתיימים באחת. כך שהעברת כספי הפנסיה מופסקת באופן מידי, בכפוף לדיווח של המעסיק לגוף הפנסיוני על הפסקת התשלומים עבור העובד.  

 

חוק פנסיה חובה לשכירים – אילו אפשרויות עומדות בפני העובד?

 

כאמור, כספי הפנסיה מופרשים הן על ידי העובד והן על ידי המעביד, בתוספת רכיב פיצויי פיטורין המופרש על ידי המעסיק בלבד. לצד זאת, כאשר העובד מתחיל לעבוד במקום כלשהו, יש באפשרותו לבחור את הגוף הפנסיוני שינהל את כספי הפנסיה שלו  ואת סוג הפנסיה בה הוא מעוניין, בין אם מדובר בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.  בנוסף, העובד רשאי גם לבחור את המסלול הפנסיוני המועדף עליו, בהתאם למסלולי ההשקעה השונים המוצעים בגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. כאשר לא פעם, רצוי להיוועץ ביועץ פנסיוני, על מנת לבצע את הבחירה הטובה ביותר ולמלא באופן נכון את הטפסים השונים הנחוצים לצורך השלמת התהליך.

 

עם זאת, כאשר העובד אינו בוחר בגוף פנסיוני כלשהו לצורך ניהול כספי הפנסיה שלו, על המעביד לבצע זאת במקום העובד, כך שלא יתכן מצב בו העובד נותר ללא ביטוח פנסיוני, כפי שנדרש על פי חוק פנסיה חובה.  

 

חוק פנסיה חובה

 

חוק פנסיה לעצמאים – מה ההבדל בין פנסיה חובה לעצמאים לפנסיה לשכירים? 

 

החל משנת 2017 גם עצמאים מחויבים להפריש כספים עבור הפנסיה, במסגרת חוק פנסיה לעצמאים המאפשר לאוכלוסיית העצמאים לחסוך כספים לגיל הפרישה ולהנות מהטבות והקלות מס שונות.

 

פנסיה חובה לעצמאיים חלה על כל סוגי העוסקים, בין אם מדובר בעוסק פטור או בעוסק מורשה, כאשר עוסק חדש רשאי להמתין תקופה של ששה חודשים לכל היותר עד להסדרת החיסכון הפנסיוני. כמו כן, חוק קרן הפנסיה אינו חל על צעירים מתחת לגיל 21 ועל מבוגרים אשר חצו את גיל 60. לצד זאת, עוסק אשר לא הפקיד את מלוא ההפרשות לפנסיה בזמן, עלול להסתכן בתשלום קנס בסך 500 ₪.

 

סכום ההפקדה עבור פנסיה לעצמאים נקבע על פי הכנסתו החייבת של העוסק, תוך חלוקה לשתי מדרגות מס. על פי המדרגה הראשונה – יש להפקיד בחיסכון הפנסיוני 4.45% מתוך החלק בשכרו של העובד המהווה עד מחצית משכר הממוצע במשק. על פי מדרגת המס השנייה לעומת זאת, יש להפקיד בנוסף 12.55% מתוך החלק הנותר בשכרו של העוסק המהווה מעל למחצית משכר הממוצע במשק, אך לא יותר מגובה השכר הממוצע.

 

עם זאת, יש להביא בחשבון כי השכר החודשי של עוסק עצמאי אינו קבוע, כך שלרוב יש לבצע הערכה ממוצעת וזהירה לגבי השכר הצפוי וממנה לגזור את גובה דמי הפנסיה החודשיים על פי מדרגות המס המצוינות בחוק.

 

בנוסף, בניגוד למעסיקים המחויבים להפריש עבור עובדיהם כספים לחיסכון הפנסיוני באופן חודשי, עצמאיים נהנים מגמישות גדולה יותר, כך שניתן לבצע את ההפקדה במועדים שונים, בין אם אחת לחודש, אחת לרבעון או באופן מרוכז בתום שנת המס. 

 

אילו הטבות והקלות ניתנות לעצמאיים בחיסכון הפנסיוני?

 

מעבר לכך, עצמאיים המפקידים לפנסיה נהנים מהטבות מס וזיכויים שונים, עד למגבלת הכנסה שנתית מסוימת הנתונה לשינוי בכל שנה, בכפוף להגשת הדוח השנתי ואישורי המס הנדרשים. בנוסף, ניתן להנות מהטבות נוספות כמו – הפחתה בדמי הביטוח הלאומי עבור עצמאיים המכניסים עד כ-21,000 ₪ בחודש, הטבת מס מיידית עבור עצמאים המפקידים כספים לקרן השתלמות וכן מהאפשרות למשוך עד כשליש מהחיסכון הפנסיוני ללא תשלום מס במקרה של  סגירת העסק או בתקופת המעבר בין סגירת העסק לפתיחת עסק חדש. אם כי, סכומים אלו יורדים מהחיסכון הפנסיוני ועלולים להקטין את גובה הקצבה החודשית בתקופת הפרישה.